טיפול חוזר בנוגדן ל- EGFR בסרטן גרורתי עמיד של המעי הגס עשוי לשפר את ההישרדות
מחקרים
יעילות טיפול הקו הראשון עבור קשישים עם סרטן גרורתי של המעי הגס קשורה לסטטוס התפקודי והתזונתי בקו הבסיס
מחקר בלגי שהקיף כ- 250 מטופלים בגילאי 70 ומעלה הסובלים מסרטן גרורתי של המעי הגס מצא כי כמחציתם קיבלו טיפול קו ראשון שכלל גם בוואציזומאב (אווסטין) ומחציתם חוו תופעות לוואי חמורות בתגובה לטיפול. סטטוס תפקודי נמוך ומצב תזונתי לקוי בקו הבסיס נקשרו לקיצור ההישרדות ללא התקדמות
התגובה הפתולוגית לטיפול כימותרפי טרום-ניתוחי מנבאת את הפרוגנוזה של מטופלים עם סרטן במעי הגס וגרורות בכבד
השגת תגובה פתולוגית לטיפול כימותרפי הניתן לפני ניתוח כריתת כבד עקב גרורות שמקורן בסרטן ראשוני במעי הגס מנבאת הישרדות ממושכת יותר. הסיכויים להשגת תגובה פתולוגית מושפעים מגודל הגרורות, משך הטיפול הטרום-ניתוחי, מיקום הגידול הראשוני ועוד
דיכוי טסטוסטרון מרבי משפר הישרדות מטופלים עם סרטן הערמונית
סקירת מחקרים פרוספקטיביים ורטרוספקטיביים חשפה קשר בין דיכוי טסטוסטרון לרמות הנמוכות מ- 1.7 ננומול/ליטר ומטה לבין שיפור בתוצאי ההישרדות של מטופלים עם סרטן ערמונית ומצאה נקודת סף לרמות טסטוסטרון של 0.7 ננומול/ליטר ומטה. תוצאות הסקירה מצביעות על צורך בניטור כפול, של רמות הטסטוסטרון ו- PSA, וכן על התועלת הצפויה מטיפול ממוקד לפי ממצאים אלו
רמת ביטוי קולטן בטא לאסטרוגן בגידול סרטני במעי הגס והחלחולת קשורה להישרדות כללית ולהישנות המחלה בקרב נשים
בקרב מטופלות עם סרטן המעי הגס והחלחולת (CRC), ביטוי גבוה של קולטן בטא לאסטרוגן ברקמה הסרטנית קשור להישרדות ממושכת וסיכויי הישנות נמוכים. טיפול ממושך בתחליפי הורמונים והנקה קצרה מגבירים את הסיכוי לרמות גבוהות של קולטן בטא
שינויים מוקדמים ברמות דנ"א סרטני בדם מעידים על יעילות הטיפול בסרטן גרורתי של המעי הגס
מחקר בהשתתפות כ- 80 מטופלים עם סרטן גרורתי של המעי הגס (mCRC) אשר קיבלו טיפול כימותרפי קו ראשון או קו שני, מצא כי שינויים ברמות הדנ"א הסרטני בדם, עוד במהלך שלושת מחזורי הטיפול הראשונים, העידו על הפרוגנוזה. ריכוזים נמוכים מאוד של דנ"א סרטני נקשרו לסיכויי הישרדות ותגובה פתולוגית הגבוהים בעשרות אחוזים בהשוואה לריכוזים גבוהים של דנ"א סרטני
רמות הורמוני מין בדם בתחילת ההריון מנבאים את הסיכון להתפתחות עתידית של סרטן שד
מחקר עוקבה שבדי מצא כי רמות פרוגסטרון גבוהות בדם בתחילת ההריון מנבאות סיכון נמוך לסרטן שד חיובי לקולטנים לאסטרוגן ופרוגסטרון, בעוד שרמות טסטוסטרון גבוהות בדם בתחילת ההריון מנבאות סיכון גבוה למחלה זו. עם זאת, לרמות האסטרוגן בדם במהלך ההריון אין השפעה על הסיכון לסרטן שד עתידי
סיווג של סרטן גרורתי של המעי הגס לפי תתי-קבוצות מולקולריות מוסכמות מאפשר תחזית פרוגנוסטית מדויקת יותר
סיווג גידולים גרורתיים של המעי הגס (mCRC) לפי תתי-קבוצות מולקולריות (CMS1-CMS4) מנבא את הישרדות המטופלים בתגובה לכימותרפיית FOLFIRI בשילוב עם סטוקסימאב (ארביטוקס), שהביא ליתרון מובהק בקרב מטופלים עם מחלה בסיווג CMS4, או עם בוואציזומאב (אווסטין), שלא מפגין יתרון הישרדותי מובהק על פני סטוקסימאב
טיפול קו-ראשון עם FOLFIRI וסטוקסימאב בקרב מטופלים עם סרטן גרורתי של המעי הגס השמאלי
מחקר שהקיף 330 מטופלים עם סרטן גרורתי במעי הגס (mCRC) מצא כי הוספת סטוקסימאב (ארביטוקס) לכימותרפיית FOLFIRI אמנם משפרת בעשרות אחוזים את התוצאים בקרב מטופלים עם מחלה במעי השמאלי, אך היא אינה יעילה יותר מהוספת בוואציזומאב (אווסטין) ל- FOLFIRI כאשר מקור המחלה במעי הימני, בפרט כאשר ישנה הצטמקות מוקדמת של הגידול
השפעה שונה למוטציות בגנים RAS ו- BRAF על התגובה לטיפול בסרטן גרורתי של המעי הגס
היעילות של כימותרפיית FOLFIRI וסטוקסימאב (ארביטוקס) לעומת FOLFIRI ובוואציזומאב (אווסטין) אמנם דומה בסרטן גרורתי של המעי הגס (mCRC) ומוטציה ב- BRAF, אך מטופלים עם הצטמקות מוקדמת של הגידול מניבים יותר מטיפול בסטוקסימאב. מנגד, מטופלים עם mCRC ומוטציה בגן RAS נהנים מיתרון בהישרדות ללא התקדמות, אך לא בהישרדות הכללית, בתגובה ל- FOLFORI עם בוואציזומאב לעומת סטוקסימאב
מיקום הגידול הסרטני במעי הגס משפיע על התגובה לטיפולים שונים ועל הפרוגנוזה
