למטופלים עם סרטן קיבה גרורתי (metastatic Gastric Cancer - mGC) ישנה פרוגנוזה ירודה. במחקר זה, שבוצע במתאר של החיים האמיתיים, החוקרים ביקשו לתאר את משטרי הטיפול השונים ושיעורי השרידות של נבדקים עם mGC.
עוד בעניין דומה
במחקר רטרוספקטיבי זה החוקרים השתמשו במידע מתוך תביעות ביטוח בריאות בגרמניה (AOK PLUS) בין השנים 2010-2021. אוכלוסיית המחקר כללה נבדקים שאובחנו לראשונה עם mGC בין השנים 2011-2020. תאריך הבוחן נקבע לפי האבחנה הראשונית של מחלה גרורתית יחד עם או לאחר האבחנה עם GC. משטרי הטיפול זוהו באמצעות מידע מאשפוזים או ביקורים במרפאה ולאחר מכן רובדו על בסיס הקו הטיפולי. ניתוח שרידות בוצע בשיטת קפלן-מאייר.
בעוקבה נכללו 5,278 חולים עם mGC (גיל ממוצע של 72.7 שנים; 61.9% גברים). תוצאות המחקר הדגימו כי כמעט מחצית (49.8%) מהמקרים הנבדקים קיבלו טיפול המקושר ל-mGC. הנבדקים שקיבלו טיפול מתאים היו בשכיחות גבוהה יותר גברים, צעירים יותר ועם פחות תחלואה נלווית בהשוואה לנבדקים שלא קיבלו טיפול מתאים.
מתוך 2,629 נבדקים עם mGC שהחלו טיפול קו ראשון (first Line Of Treatment - 1LOT), 32.8% עברו ל-2LOT ו-10.2% עבור ל-3LOT.
משך שרידות היה ארוך יותר עבור נבדקים שקיבלו טיפול מסוים עבור mGC בהשוואה לאלה שלא קיבלו טיפול (משך חציוני של שרידות כוללת בתנאי החיים האמיתיים של 12.7 חודשים, רווח בר-סמך של 95% 12.1-13.3 חודשים לעומת 3.7 חודשים; רווח בר-סמך של 95%, 3.4-4 חודשים).
מסקנת החוקרים היתה כי טיפול סיסטמי לא ניתן עבור כחמצית מהחולים עם mGC. עבור אלה שכן קיבלו טיפול נצפה, בתנאי החיים האמיתיים, משך חציוני קצר של שרידות כוללת. מגמות הטיפול היו לרוב בהתאם לקווים המנחים המומלצים, אך שיעור החלפת משטרי הטיפול ופרוגנוזה ירודה הדגימו כי טרם הושגו יעדי הטיפול עבור אוכלוסיה זו.
מקור: