מטרת המחקר היתה להעריך את השינוי שחל בשיא מהירות הזרימה הסיסטולית (PSV), במהירות הזרימה בסוף הדיאסטולה (EDV) ובאינדקס ההתנגדות (RI) בעורק הכלייתי והעורק המקושת בכליה האיפסי-לטראלית ובכליה הקונטרה-לטראלית במהלך ניתוח תוך כלייתי רטרוגראדי (RIRS).
במסגרת המחקר, מטופלים אשר עברו RIRS לטיפול באבני כליה נכללו באופן פרוספקטיבי במחקר. במהלך המחקר, רדיולוג מנוסה ביצע הדמיית על-קול מסוג דופלר בשתי הכליות לפני הניתוח ובסופו. ה-PSV, ה-EDV וה-RI של העורקים הכלייתיים והמקושתים נמדדו בשתי הכליות.
במחקר נכללו 53 מטופלים. תוצאות המחקר הראו כי הממוצע לאחר הניתוח של ערכי PSV, EDV ו-RI בעורקים הכלייתיים בשתי הכליות היו דומים לערכים שנמדדו טרם התחיל הניתוח. ממוצע PSV ו-RI של העורקים המקושתים בכליה האיפסי-לטראלית היה מוגבר משמעותית לאחר הניתוח (P = 0.032, P = 0.012). הממוצע לאחר הניתוח של ערכי PSV, EDV ו-RI בעורקים המקושתים לא השתנה באופן משמעותי במהלך הניתוח עצמו.
החוקרים מצאו כי גיל, מגדר ומשך ביצוע ארטרוסקופיה לא השפיעו על השינויים שחלו בערכים שנמדדו בעורקים הכלייתיים והמקושתים בשתי הכליות. החוקרים סיכמו כי עלייה בלחצים האינטרה-רנאליים במהלך RIRS לא השפיעה על זרימת הדם בעורקים הראשיים של שתי הכליות. מצד שני, נמצאה עלייה משמעותית ב-RI של העורקים המקושתים בכליה האיפסי-לטראלית.
מקור:
Cenk Murat Yazici et. al (2021) The Gold Journal DOI: https://doi.org/10.1016/j.urology.2021.05.015