הכר את המומחה 04.11.2021

"ספרי האחרון הינו מצבת זיכרון לקולגה שלי מההתמחות בווינה"

מדור חדש באתר האיגוד - הכר את המומחה, והפעם: פרופ' משה שטיין, פנסיונר, לשעבר פרופ' משנה במרכז הרפואי רמב"ם

מקום עבודה: פנסיונר, מ-04/2016 (סיימתי את הקריירה האונקולוגית שלי כפרופ'-משנה קליני במרכז הרפואי רמב"ם).

גיל: יליד 1949 (ב-04/2022 אהיה בן 73)

ד"ר משה שטיין, צילום פרטי

מקום מגורים היום: קריית שמואל (ליד חיפה)

היכן גדלתי:

יליד הארץ, קריית מוצקין, אך בעודי צעיר עזבו הורי את הארץ ועברו לווינה. אני התגוררתי אצל אחותי הנשואה שהייתה מבוגרת ממני ב-7 שנים, ולאחר סיום השרות הצבאי (מלחמת ההתשה), בסוף 1969 נסעתי להורי לווינה, שם למדתי רפואה, כשלוש שנות סטאז', התחלתי בהתמחות במחלקה לרדיותרפיה ורדיו-ביולוגיה של בית החולים הכללי (האוניברסיטאי) בווינה, ומסיבות אישיות שבתי ארצה והמשכתי בהתמחות במכון האונקולוגי לצפון הארץ (פרופ' א. רובינזון).

מה אוהב לעשות בשעות הפנאי:

פרט למשפחה, הרי קריאת ספרים, אופניים, חבר "פרלמנט" קטן בבית קפה שכונתי ולפחות 2-3 פעמים בשנה בווינה - המקום האהוב עלי ביותר (גרמנית היא שפתי, כמו העברית). בתי קפה עם שירה בדיאלקט עממי-פרברי ומוסיקה וינאית עתיקה, חנויות ספרים ובעיקר תיאטרון. כמעט כל ערב בשבוע שהותי בווינה מוקדש לתאטרון. תמיד אהבתי לכתוב ועד עתה פרסמתי בהוצאת "סטימצקי" שלושה ספרים- "קבר בווינה" (ספר שירה, יצא לאור ב-2013); "עיר. חיים. עבר" (פרוזה. יצא לאור ב-2018).

המלצת קריאה:

פרט לש"י עגנון והמשורר אורי צבי גרינברג, הסופר האהוב והנערץ עלי הינו תומאס מאן (פרס נובל לספרות 1929) שכמובן אני קורא אותו רק בגרמנית ונהנה משפתו האצילה והאלוהית.

סרט אהוב:

אינני חובב סרטים, אבל אם בכל זאת – "גבעת חלפון אינה עונה".

מה אני אוהב/ת במקצוע הרפואה? 

אהבתי כתיבת מאמרים רפואיים, רדיולוגיה אבחנתית ורדיותרפיה, בתקופה כשפרופ' א. קוטן היה מנהל היחידה. האהבה והעניין שלי ברדיותרפיה, עד היום, זה בזכותו.

למה דווקא אונקולוג/ית?

אל התחום הגעתי במקרה. למעשה רציתי רדיולוגיה אבחנתית אך כששבתי ארצה והתקבלתי לאונקולוגיה, למדתי לאהוב את החלקים המדעיים-קליניים של המקצוע הזה, וכן את מקצוע הרדיותרפיה.

איפה אני בעוד עשר שנים:

אלוהים יודע. מקווה עם מרים אשתי, הילדים והנכדים, בית הקפה שלי ואופניים, לכתוב עוד 2 ספרים, ואת השנים האחרונות לסיים בנחת בווינה.

על הספר החדש שלי:

ספרי האחרון (200 עמודים), "לעולם לא תראי את ביתך הישן" (השתמשתי בשם מחבר אנונימי (פסבדונים) "בן אביו"), הינו פרט להיסטוריה על חיי בווינה ועל העיר עצמה, הינו מצבת זיכרון לקולגית שלי, נאטאשה, שיחד היינו צוות בבית חולים וידידות נפשית עמוקה חברה אותנו. נאטאשה הייתה יפהפייה, חכמה וליבה טוב כמלאך. מוצאה ממשפחה אריסטוקרטית רוסית-אוקראינית שעזבה את רוסיה אחרי המהפכה הבולשביקית ב-1917, וחייה של נאטאשה נעו בין זיכרון המולדת שמעולם לא ראתה, הגעגועים לעולם האצילי והמסורת אליה השתייכה, קהילת הגולים הרוסים בווינה ובאירופה  וקונפליקטים אדירים במשפחתה. היא עזבה לאחר ההתמחות את וינה והקשר נותק אך הצלחתי לברר את גורלה המר, אי שם במזרח הרחוק, וכפי שכתבתי - הספר הוא הנצחה לאישה המיוחדת הזו.

נושאים קשורים:  הכר את המומחה
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו