ממאירויות אורולוגיות הינן ממאירויות שכיחות ברחבי העולם. מספר מודלים קונבנציונליים, ביניהם תרבית דו-מימדית של תאים ומודלים של בעלי חיים היו בשימוש עשורים על מנת לחקור את הגנטיקה של גידולים. יחד עם זאת, שיטות אלו מוגבלות ביכולתן לשקף סביבת גידול מיקרוסקופית אמיתית in vivo. לאחרונה, מודלים תלת-מימדיים מושכים את תשומת הלב מאחר שהם יכולים להתגבר על המגבלות של השיטות המסורתיות.
עוד בעניין דומה
מעל לכל, מודלים אורגנואידים תלת-מימדיים יכולים לחקות את הסביבה המיקרוסקופית של הגידול באופן מדויק יותר מאחר והם מסוגלים להדגים אינטרקציות בין-תאיות ובמטריקס החוץ-תאי. סוג זה של מודל הרחיב את ההבנה של העוסקים בתחום בנוגע לסרטן אורולוגי.
על פי החוקרים, תאים גידול במודלים אורגנואידים יכולים לעבור תרבות מקביל עם מרכיבים תאיים נוספים, כמו לימפוציטים, ולאפשר הבנה רחבה יותר של ההשפעה של סביבה מיקרוסקופית על צמיחת גידול. כמו כן, המודלים הללו אפשרו הארכת תקופת תרבות, ובשל כך אפשרו הערכת התפתחות גידול, התקדמות ושימור. בנוסף, מודלים אורגנואידים יכולים להיות מופקים ממטופלים ספציפיים, מה שמאפשר חקירה של מוטציות אינדיבידואליות ותת הסוגים שלהן.
החוקרים סיכמו כי כתוצאה מפיתוח המודלים החדשניים, מתאפשר פיתוח טיפולים תרופתיים אישיים אשר מטרתם לפגוע במסלולי איתות או בביומולקולות מסוימות.
מקור: