נושא mCRC בחסות חברת Merck 13.01.2021

האם הנוגדנים ממשפחת מעכבי EFGR זהים מבחינת רעילות ותופעות לוואי?

בטיפול בסרטן מעי גס גרורתי, תרופות בעלות רעילות מופחתת ותופעות לוואי הנסבלות בצורה טובה יותר על ידי החולה הינן בעלות השפעה על איכות חייו של המטופל והמהוות גורם חשוב בבחירת הטיפול

נוגדנים (איור: אילוסטרציה)
נוגדנים (איור: אילוסטרציה)

על אף מחקר פרוספקטיבי יחיד בפאזה שלישית שבדק את הבטיחות של Cetuximab מול panitumumab ודיווח על שיעורי רעילות דומים, עולה כי ישנן תופעות לוואי ייחודיות לכל נוגדן הראויות לבדיקה מעמיקה. לאור זאת נערכה סקירה סיסטמית של מחקרים רנדומליים שבהם נאסף מידע בטיחותי על נתוני רעילות ותופעות לוואי בחולי מעי גס גרורתי אשר קיבלו טיפול באחד הנוגדנים. 38 מחקרים נותחו במטה אנליזה אשר השוותה את שיעור תופעות הלוואי שהוגדרו ספציפית עבור כל אחד מהנוגדנים. להלן ממצאי האנליזה.

רעילות עורית

התוצאות מראות של-cetuximab שיעורים נמוכים יותר של רעילות עורית חמורה דרגה 3-4 לעומת Panitumumab אשר עמדו על 15% מול 23%, והבדל זה נמצא משמעותי סטטיסטית (OR = 0.64, 95% CI 0.44–0.93; p = 0.02). כמו כן, גם תופעות כגון יובש בעור, סדקים וגרד היו חמורות יותר עקב הטיפול ב-panitumumab והיו נמוכים בצורה משמעותית בטיפול עם cetuximabי(OR = 0.45, 95% CI 0.35–0.58; p < 0.001).

רעילויות אחרות

בטיפול עם panitumumab נצפו שיעורים גבוהים יותר של היפומגנזמיה חמורה וכן נויטרופניה חמורה דרגה 3-4 בשיעורים גבוהים באופן משמעותי סטטיסטית לעומת cetuximabי(22.5% vs 26.3% OR 0.82; p 0.004). הבדלים סיגיפיקנטיים בין שתי התרופות נצפו גם לגבי נוירופתיה דרגה 3-4 (10% vs 13.7%; OR 0.7; p 0.005), ושיעור הפסקות בטיפול, שהיו נמוכות באופן משמעותי בשימוש עם cetuximab והיו 6.3% מול 13.5% עם panitumumabי(OR 0.47; p<0.001)

תופעות לוואי שהובילו למוות היו גבוהות משמעותית בטיפול עם panitumumab, בשיעור של 4.5% מול 2.9%  בלבד עם cetuximab.

לסיכום

פרופיל הרעילות של שני הנוגדנים שונה. בשימוש ב-panitumumab היו שיעורים גבוהים של תופעות לוואי עוריות כולל סדקים בעור ויובש. בנוסף  שימוש ב-panitumumab גרם להיפומגנזמיה, נוירופתיה וניוטרופניות. כתוצאה מכך שיעור הפסקות הטיפול ומקרי מוות כתוצאה מהטיפול היו גבוהים יותר בשימוש ב-panitumuab.

קרוב לוודאי כי פרופיל הרעילות השונה נובע מכך שהנוגדנים אינם זהים במבנה שלהם ולא ניתן להתייחס אליהם כאל נוגדנים זהים כמו תאומים.

הרעילות השונה של שני סוגי הנוגדנים, הקיימת הן בעור והן בתופעות לוואי היכולות לסכן את חיי המטופל, מחזקת את העובדה כי בחירת הטיפול בתרופות אלה חייבת להיות על בסיס המידע בספרות וחייבת לכלול גם את נתוני הרעילות.

מקור: 

Different Toxicity of Cetuximab and Panitumumab in Metastatic Colorectal Cancer Treatment: A Systematic Review and Meta-Analysis Oncology 2018;94:191–199

נושאים קשורים:  נושא mCRC בחסות חברת Merck,  Panitumumab,  Cetuximab
תגובות