נושא mCRC בחסות חברת Merck 30.12.2020

האם עיכוב ang-2 הוא יעד יעיל בטיפול ב-mCRC? מחקר פאזה 2

המחקר בחן את השפעת vancizumab, מעכב VEGF-A ו-Ang-2, בטיפול ב-mCRC לעומת טיפול ב-Bevacizumab שמעכב VEGF-A בלבד

כימותרפיה (צילום: אילוסטרציה)
כימותרפיה (צילום: אילוסטרציה)

Bevacizumab, מעכב VEGF-Aי(Vascular endothelial growth factor), בשילוב עם כימותרפיה, הוכח כמשפר הישרדות ללא-התקדמות (progression‐free survival, PFS) ואת ההישרדות הכוללת במספר פרוטוקולים של טיפול בסרטן גרורתי של המעי הגס (metastatic colorectal cancer, mCRC). המצאות הפקטור האנגיוגני אנגיופואטין-2 (Ang-2) נמצא כקשור לפרוגנוזה גרועה בסוגי סרטן רבים, כולל ב-mCRC.

מודלים פרה-קליניים הדגימו פעילות משופרת בעת עיכוב VEGF-A ביחד עם עיכוב Ang-2, מה שמרמז כי טיפול ב-vancizumabי(RO5520985 או RG-7221) שמעכב גם את VEGF-A וגם את Ang-2, עשוי לשפר את התוצאים הקליניים בטיפול ב-mCRC. ניסוי שלב II זה העריך את היעילות של vanucizumab ביחד עם m)FOLFOX-6), חומצה פולנית (leucovorin), יfluorouracilי(5-FU) ואוקסליפלטין (Oxaliplatin), לעומת bevacizumab עם mFOLFOX-6 כקו ראשון בטיפול ב-mCRC.

כל המטופלים קיבלו mFOLFOX-6 וחולקו רנדומליות ביחס של 1:1 ל-vanucizumabי2,000 מ"ג או ל-bevacizumab 5 מ"ג לק"ג לשבוע. אוקסליפלטין ניתן בשמונה מחזורים וכל שאר התרופות ניתנו עד התקדמות המחלה או רעילות משמעותית למשך לכל היותר 24 חודשים. התוצא העיקרי שנבדק במחקר היה הערכה של PFS ע"י החוקרים.

189 מטופלים חולקו באקראי - 94 לקבוצת ה-vanucizumab ו-95 לקבוצת ה-bevacizumab. מספר אירועי ה-PFS היה דומה בין הקבוצות (39 לקבוצת ה-vanucizumab ו-43 לקבוצת ה-bevacizumab). יחס הסיכון היה 1.00 (רווח בר סמך של 95% - 0.64-1.58; p = 0.98) וחושב ע"י ניתוח מרובד על סמך מספר האתרים הגרורתיים והמיקום. שיעור התגובה האובייקטיביות לטיפול היה 52.1% ב-vanucizumab ו-57.9% ב-bevacizumab. רמות ה-Ang-2 בפלסמה טרם הטיפול היו פרוגנוסטיות בשתי הקבוצות, אך לא ניבאו את השפעת הטיפול (בהשפעה על PFS) ב-vanucizumab. שכיחות תופעות הלוואי בדרגה 3 ומעלה הייתה דומה בטיפול בשתי התרופות (83.9% לעומת 82.1%); נקבים במערכת העיכול (10.8% לעומת 8.4%) נמצאו בשיעור גבוה יותר ממה שדווח בעבר. יתר לחץ דם ובצקת היקפית היו שכיחים יותר בזרוע ה-vanucizumab.

Vanucizumab בשילוב עם mFOLFOX-6 לא שיפר את ה-PFS והיה קשור לשיעור מוגבר של רעילות אנטי-אנגיוגנית בהשוואה ל-bevacizumab בשילוב עם mFOLFOX-6. התוצאות במחקר מצביעות על כך ש-Ang-2 אינו יעד טיפולי רלוונטי לטיפול קו ראשון ב-mCRC.

מקור: 

Bendell JC. At el. (2020) The oncologist. 25(3): e451–e459.

נושאים קשורים:  נושא mCRC בחסות חברת Merck,  ואנוסיזומאב,  בווציזומאב,  אנטי VEGF,  אנטי ang-2,  סרטן גרורתי של המעי הגס,  כימותרפיה