מטרת המחקר הנוכחי היתה להעריך את הקשר בין שימוש אישי בצבעי שיער קבועים לבין סיכון ותמותה לסרטן. המחקר בוצע כמחקר עוקבה פרוספקטיבי וכלל קבוצה גדולה של 117,200 נשים בארה"ב.
עוד בעניין דומה
בתחילת המעקב, שארך 36 שנים, המשתתפות היו ללא אבחנה של סרטן ודיווחו על מידע הנוגע לשימוש אישי בצבעי שיער קבועים. החוקרים מדדו את אופן החשיפה, משך, תדירות ושימוש כולל (מינון מצטבר מחושב משך ותדירות) בצבעי שיער. כמו כן נבדקו הגיל בשימוש הראשון ומשך הזמן שעבר מאז השימוש הראשון בצבעי שיער.
החוקרים בחנו את הקשר ביו שימוש בצביעת שיער באופן קבוע לאורך תקופת המעקב לבין סיכון להתפתחות סרטן כלשהו וסיכון לתמותה הקשורה לסרטן. יחסי הסיכון המותאמים לגיל ולמשתנים נוספים נאמדו על ידי שימוש במודלים של סיכון פרופורציונלי של COX עם מרווחי ביטחון של 95%.
החוקרים לא מצאו עלייה משמעותית בסיכון לסרטנים מוצקים (solid) ולסרטן עור שאינו מלנומה בקרב נשים שנחשפו לצבעי שיער בהשוואה לאלו שלא נחשפו כלל.
בנוסף, לנשים שדיווחו על שימוש כלשהו בצבעי שיער לא היה סיכון מוגבר לסרטנים ספציפים יותר (קרצינומה של תאי קשקש עורי, סרטן שלפוחית השתן, מלנומה, סרטן שד חיובי לקולטן אסטרוגן, סרטן שד חיובי לקולטן פרוגסטרון, סרטן שד חיובי לרצפטור, סרטן המוח, סרטן המעי הגס, כליה. סרטן, סרטן ריאות ורוב תת הסוגים ההיסטולוגיים העיקריים של סרטן המטופויאטי) או לתמותה הקשורה לסרטן.
הסיכון לקרצינומה של תאי הבסיס (basal cell) היה מעט מוגבר בקרב נשים שדיווחו על שימוש (כלשהו) בצבע שיער (1.05 1.02-1.08 n = 22,560;) בהשוואה לנשים שלא השתמשו בצבע כלל. כמו כן, שימוש מצטבר בצבע שיער היה קשור באופן חיובי לסיכון לסרטן שד שלילי לקולטן אסטרוגן, סרטן שד שלילי לקולטן פרוגסטרון וסרטן השחלות.
סיכון מוגבר ללימפומה של הודג'קין נצפה רק אצל נשים בעלות שיער כהה באופן טבעי שצבעו את השיער (בהתבסס על 70 נשים, 24 עם שיער כהה) ונמצא סיכון גבוה יותר לקרצינומה של תאי הבסיס בקרב נשים עם שיער בהיר באופן טבעי שצבעו את שיערן.
החוקרים מסיקים כי לא נמצא קשר חיובי בין שימוש אישי בצבע שיער קבוע לבין הסיכון למרבית סוגי הסרטן ולא נמצא קשר כלל לתמותה הקשורה לסרטן.
הסיכון המוגבר לקרצינומה של תאי הבסיס, לסרטן השד וסרטן השחלות והממצאים המעורבים בניתוחים המרובדים על פי צבע שיער טבעי נזקקים לבדיקה במחקר נוסף.
מקור: