מטרת המחקר היתה לאפיין את האבחון ואת יעילות הטיפול של מטופלים עם תלונה מרכזית על נוקטוריה.
עוד בעניין דומה
החוקרים סקרו רשומות רפואיות באופן רטרוספקטיבי ואיתרו מטופלים חדשים שהגיעו לאורולוג במסגרת רפואה שלישונית בין מאי 2010 לספטמבר 2016 עם אבחנה מרכזית של נוקטוריה (ICD-9 788.43 ו-ICD-10 R35.1).
לאחר הסקירה זוהו 595 מטופלים ומתוכם 403 עמדו בקריטריוני ההכללה. החציון של הדיווחים על נוקטוריה היה 4 אירועים בלילה (טווח: 1-20). 192 מטופלים (48%) דיווחו כי קיבלו טיפול קודם לנוקטוריה. לאחר הביקור הראשוני, 50% מהמטופלים השתמשו ביומן השתנה (BD - Bladder diary), ו-62% (n=124) השתמשו ביומן לאחר ביקור מעקב.
בניתוח של ה-BD נמצא כי האטיולוגיה הנפוצה ביותר לנוקטוריה הייתה פוליאוריה (76%, n=90) ולאחריה שלפוחית רגיזה (21%, n=26). אחוז המטופלים שדיווחו על שיפור לאחר השלמת ה-BD וקבלת טיפול היה 46% (n=34), בדומה למטופלים שלא מילאו יומני השתנה (43% שיפור, n=153).
החוקרים מצאו כי התרופות שהומלצו לרוב היו תרופות אנטיכולינרגיות וחסמי אלפא, אך לא נמצא תרופה מסוימת שנקשרה לשיפור בנוקטוריה. 5% מהמטופלים טופלו עם דסמופרסין במתן פומי.
נוקטוריה היא מצב נפוץ מאוד ומרבית המטופלים מחפשים טיפול מוקדם. מחצית מהמטופלים קיבלו המלצה להשתמש ביומני השתנה אך נראה כי אין קשר בין דיווח על שיפור מצד המטופלים לבין השלמה של יומן ההשתנה. כמו כן, מכיוון שמרבית המטופלים חווים נוקטוריה בעקבות פוליאוריה, השימוש בדסמופרסין היה נמוך מאוד ונראה כי הטיפולים הקיימים כיום לטיפול בנוקטוריה לא מספיק יעילים.
מקור:
Drangsholt, S. et al. (2019) World Journal of Urology 37,7.