קוצר נשימה כרוני (chronic shortness of breath) הוא סימפטום נפוץ ומטריד של מחלה מתקדמת עם מעט טיפולים יעילים. מנגנוני מערכת העצבים המרכזית קריטיים לתחושת הנשימה ולשליטה בה. כתוצאה מכך, לתרופות אשר עשויות לשנות עיבוד ותפיסה של מידע affarent במוח, עשוי להיות תפקיד משמעותי בשליטה על מנגנוני הנשימה.
עוד בעניין דומה
קבוצת מומחים בריטיים מ-King's College London ,London הוציאו החודש מאמר סקירה הבוחן את הפוטנציאל של מירטזאפין (mirtazapine) עבור קוצר נשימה כרונית בחולי מתקדם.
החוקרים מציינים במאמר הסקירה שמספר תרופות נוגדות דיכאון הוצעו בעבר לטיפול נשימתי אך עם זאת ישנן מעט ראיות עדכניות ליעילות קלינית. מקרב תרופות נוגדות הדיכאון הפוטנציאליות, החוקרים משערים כי מירטזאפין היא אופציה אטרקטיבית בהתחשב פרופיל הסבילות שלה, עלות נמוכה, וזמינות רחבה, יחד עם יתרונות פוטנציאליים נוספים.
החוקרים מספקים בסקירה הסתכלות כללית של הפיזיולוגיה של נשימה, עם דגש על מנגנונים מרכזיים, במיוחד תפקידם של מעגלי הפחד (fear circuits) ושל הנוירוטרנסמיטורים הקשורים. הסקירה מספקת מנגנונים אפשריים כיצד mirtazapine עשוי לשפר את נשימה כרונית ואיכות החיים בחולים עם מחלה מתקדמת.
הראיות זוהו על ידי חיפוש בספרות שנעשה ב-PubMed עד אוקטובר 2018.
חוות דעת המומחים שערכו את הסקירה מסכמת כי כיום, אין עדויות מספיקות כדי לתמוך בשימוש שגרתי של תרופות נוגדות דיכאון עבור קוצר נשימה כרונית במחלות מתקדמות. Mirtazapine הוא מועמד מבטיח להמשיך, כאשר יש צורך בניסויים מבוקרים אקראיים דפינטיביים על מנת לקבוע את היעילות והבטיחות שלה בסביבה זו.
מקור: