אפשרויות טיפוליות חדשות לסרטן המעי הגס הגרורתי (mCRC) כוללות trifluridine / tipiracilי(TAS-102) ו-regorafenib. עם זאת, טרם התברר המשטר הכימותרפי האופטימלי לשימוש לאחר קו שני בכל אחת מתרופות אלו עבור חולים עם mCRC, וישנם גורמים שונים רבים העשויים להשפיע על ההחלטה הטיפולית.
בשל כך, קבוצה אונקולוגים מומחים אירופאים ממספר מרכזים אונקולוגים בספרד, איטליה, אוסטריה וגרמניה פרסמו החודש מאמר בכתב העת ESMO Open שמתווה את הדרך להפיק תועלת קלינית מקסימלית בטיפולים מסוג זה.
צוות המומחים מסביר שעפ"י נתוני היעילות הקיימים טיפול עם trifluridine / tipiracil או regorafenib עשוי להיות מתאים לאחר קו שני מאחר ושניהם יכולים להאריך הישרדות. לפיכך, פרופילי הבטיחות של כל תרופה, יחד עם מצבו התפקודי של המטופל, הם אלו שצריכים להכווין את הבחירה הטיפולית.
פרופילי הבטיחות של trifluridine / tipiracil ו-regorafenib שונים במידה ניכרת: רמות גבוהות יותר של תופעות לוואי לא-המטולוגיות כגון עייפות, שלשולים, יתר לחץ דם ותגובת עוריות דווחו עם regorafenib, בעוד שאירועים המטולוגיים כמו נויטרופניה שכיחים יותר עם טריפלורידין / tipiracil.
באופן כללי, נויטרופניה היא רעילות הקשורה לטיפול וניתנת לניהול, לעומתה תגובות עוריות קשות בכף היד והרגל עלולות להיות מיטרד משמעותי עבור המטופלים, המשפיע על יכולתם לבצע פעילויות יומיומיות ולהמשיך בחייהם, תוך כדי דבקות בטיפול. בהתאם לזאת, יש צורך במעקב צמוד אחר ההתייצגות של תופעות לוואי שליליות אפשריות בכל ביקור במרפאה כמו גם הערכה מדויקת של היענות המטופל והדבקות בטיפול. מאחר ואיכות חיים היא נושא חשוב עבור מטופלים עם mCRC, חשוב לאזן בין הארכת הישרדות החיים ובין איכות החיים שהושגה בעזרת הארכה זו.
כמו כן, יש לקיים דיון עם החולים על תופעות לוואי אפשריות יחד עם ציפיותיהם מהטיפול מה שיכול להקל על הקפדה על הטיפול, ובסופו של דבר לשפר את איכות החיים של החולים ואת התוצאות הקליניות.
מקור: