סרטן גרורתי שמקורו במעי הגס (mCRC – metastatic colorectal cancer) לרוב לא ניתן לריפוי, אך ההישרדות השתפרה בעקבות התקדמות בטיפולים כימותרפיים ציטוטוקסיים וטיפולים מוכוונים. עם זאת, אין בהירות בנוגע לאופן השימוש האופטימלי ולסדר השימוש מבחינת קווי הטיפול בתרופות הקיימות.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו סקירה של הגישות הטיפוליות הקיימות כיום והסידור האופטימלי של הטיפולים לפי קו ראשון, שני ושלישי, כולל היבטים ביולוגיים המשפיעים על בחירת סדר הטיפולים ושינויים לפי הצורך.
בחירה בטיפול קו-ראשון יעיל היא נקודת מפתח בתוצאי הטיפול וצריכה להיבחר לאחר התחשבות בגורמים קליניים וסמנים ביולוגיים, בייחוד RAS ו-BRAF. בחירת טיפול קו-שני תלויה בטיפולים הסיסטמיים שניתנו בקו הראשון. טיפולים אנטי-אנגיוגנים (נגד יצירת כלי דם, כמו bevacizumab, יramucirumab ו-aflibercept) הם בהתוויה עבור רוב המטופלים, בזמן שמעכבי רצפטור פקטור גדילה אפידרמלי (EGFR – epidermal growth factor receptor) לא משפרים הישרדות כאשר ניתנים כקו טיפולי שני.
קיימת חשיבות לביצוע פרופיל מולקולרי בבחירת קו שלישי לטיפול, כאשר למטופלים עם RAS מהזן האופייני (wild type) קיימות אפשרויות של שימוש במעכבי EGFRי(cetuximab או panitumumab),יregorafenib או trifluridine/ tipiracil. בנוסף, יש לשקול טיפול אימונותרפי עם pembrolizumab או nivolumab עם או בלי ipilimumab עבור מטופלים עם מחלה בה יש חוסר יציבות מיקרוסטלטית גבוהה. תרופות המכוונות ל-HER2/neu יכולות להיות יעילות במקרים של גידולי CRC המדגימים את המוטציות הללו.
החלטות הנוגעות לשינוי בטיפול הן מסובכות מכיוון שיש להן פוטנציאל לשבירת הטיפול או להחמרה שתוביל להתדרדרות קלינית. כיום ישנם מחקרים הנמצאים בעבודה הבודקים את השינויים הטיפוליים המיטביים ואת התזמון המיטבי של הטיפולים ל-mCRC. הריצוף המולקולרי מקנה מטרות טיפוליות חדשות ומעלה את הידע בנוגע להתפתחות הגידול תחת טיפול תרופתי וישפיע על בחירה ושינויים בטיפול.
מקור:
Modest, D.P. et al. (2019) European Journal of Cancer 109.