מטרת מחקר זה היתה להעריך האם אטרופיית חוט שדרה צווארי מבשרת על התפרצות טרשת נפוצה.

לטובת המחקר החוקרים בחנו 34 אנשים עם סינדרום רדיולוגי מבודד (radiologically isolated syndrome-RIS) ו-31 אנשים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית (relapsing-remitting MS-RRMS) שהותאמו על פי גיל ל-25 אנשים עם טרשת נפוצה מתקדמת שניונית (secondary progressive MS-SPMS) שאובחנה שנה לפחות לפני תחילת המחקר.

שני חוקרים העריכו באופן עצמאי (כל חוקר פעמיים) את שטח הסגמנט הממוצע של חוט השדרה הצווארי (cervical spinal cord average segmental area-CASA) במילימטר מרובע על בסיס תמונות MRI מפאזה T2 אקסיאלית בין חוליות C2 ל-C7.

בוצע שימוש בתמונות T2 מרכז-סגיטליות מקצה C2 לקצה C7 על מנת לחשב את אורך חוט השדרה הצווארי במילימטרים. מין, גיל בעת ביצוע בדיקת ה-MRI, מספר ומיקום הלזיות בחוט השדרה, אורך חוט השדרה הצווארי ואבחנות נבדקו כנגד התוצאים הנמדדים של CASA ושטחי חתך סגמנטליים של C2 ו-C7.

שיעור הסכמה בין המעריכים ובכל מעריך לכשעצמו היה גבוה (intraclass correlation coefficient >0.97).

שטח ה-CASAי(p=0.03) ושטח ה-C7 (p=0.002) היו קטנים יותר ב-SPMS לעומת RRMS. שטח ה-C2 (p=0.027), CASAי(p=0.004) ושטח ה-C7 י(p=0.003) היו קטנים יותר ב-SPMS לעומת RIS. שטח ה-C2, היה ללא הבדל בין SPMS ל-RRMSי(p=0.09). שטח ה-C2 (p=0.349), CASAי(0.136) ו-C7 י(p=0.228) היו ללא הבדל בין RIS ל-MS. במודל רב-משתני, שתי לזיות בחוט השדרה הצווארי או יותר נמצאו כקשורות עם שטח C2 ו-C7 ללא תלות במהלך המחלה. התקדמות מחלה מהירה נמצאה כקשורה עם שטח C7 ללא תלות במספר הלזיות בחוט השדרה הצווארי (p=0.004).

מסקנת החוקרים היא כי אטרופיית חוט-שדרה צווארי ניכרת בהתחלה של טרשת נפוצה פרוגרסיבית ולפחות באופן חלקי, אינה תלויה במספר הלזיות בחוט השדרה הצווארי.

מקור:

Zeydan, B. (2018) Neurology. 5(2), e435

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  MS,  טרשת נפוצה מתקדמת שניונית,  טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית,  סמן רדיולוגי,  ניבוי,  חוט שדרה,  לזיות