פרפור עליות (AF- atrial fibrillation) הוא גורם סיכון חשוב לשבץ וניתן לאזן אותו. זיהוי מוקדם של AF יכול להפחית את הסיכון לתמותה ותחלואה כתוצאה משבץ. מחקרים קודמים שבוצעו הראו שמדידות אקראיות של סדירות הדופק במטופלים בגילאי 65 ומעלה, מעלה את שיעורי הזיהוי של AF. עם זאת, כיום לא קיימת המלצה של ה- National Screening Programme ומרבית ה-CCGs - clinical commissioning groups טרם הטמיעו את הבדיקה בקליניקה.
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר היתה להעריך את ההשפעה של תוכנית סיסטמית המקדמת בדיקות שגרתיות של דופק, מידת ההטמעה של התוכנית במסגרת רפואת המשפחה ואת ההיארעות של AF.
החוקרים ביצעו מחקר רטרוספקטיבי בו הם ניתחו מידע שנאסף במשך 10 שנים מרשומות אלקטרוניות של מטופלים מ-3 CCGs במזרח לונדון (City and Hackney, Newham, and Tower Hamlets). החוקרים השוו שיעורי בדיקות הדופק השגרתיות שבוצעו והיארעות של AF בקרב מטופלים בגילאי 65 ומעלה בין התקופה שקדמה להתערבות, 2007-2011, לבין התקופה שאחרי ההתערבות, 2012-2017.
תוצאות המחקר הראו שהיתה עליה בשיעורי בדיקות הדופק השגרתיות בכל ה-CCGs שנבדקו במחקר, מממוצע של 7.3% לפני ההתערבות לממוצע של 66.4% לאחר ההתערבות, עד ל-93.1% (n=58,722) בשנה האחרונה של המחקר.
כמו כן, ההיארעות של AF, המותאמת לגיל, בקרב מטופלים בגילאי 65 ומעלה, עלתה באופן מובהק ממוצע של 61.4/1,000 מטופלים לפני ההתערבות ל-64.5/1,000 מטופלים לאחר ההתערבות. החוקרים זיהו מגמה מובהקת של עליה בהיארעות לאחר ההתערבות, עם ממוצע של 67.3/1,000 מטופלים בשנה האחרונה של המחקר: שיפור של 9.6% (5.9/1,000 מטופלים) עם 790 אבחונים של מקרים חדשים.
החוקרים הסיקו שיצירה של מערך ארגוני, סטנדרטיזציה של רישום מידע, סרגל הישגים בין עמיתים ותמריצים כספיים הובילו לעליה מהירה וכללית בבדיקות הדופק כחלק מבדיקה שגרתית. כמו כן, החוקרים מצאו כי עליה זו נמצאה קשורה לעליה מובהקת באבחון ובהיארעות של AF והיא בעלת חשיבות מבחינת בריאות הציבור.
מקור:
Cole, J. et al. (2018) British Journal of General Practice 68,671.