מחקר ERMES הינו מחקר מבוקר עם הקצאה אקראית בשלב III שעודנו נמשך, אשר משווה בין טיפול סטנדרטי עם FOLFIRIי(5-פלואורואורציל [5-fluorouracil], לוקובורין [Leucovorin] ואירינוטקאן [Irinotecan]) וצטוקסימאב (Cetuximab - Erbitux) עד התקדמות המחלה (זרוע א') או מונותרפיה המונעת החמרה (de-escalating) עם צטוקסימאב לאחר ארבעה חודשי אינדוקציה עם FOLFIRI וצטוקסימאב (זרוע ב'), כקו טיפול ראשון בסרטן גרורתי של המעי הגס (metastatic colorectal cancer - mCRC) ללא מוטציה בגנים BRAF/RAS.
עוד בעניין דומה
היחס בין נויטרופילים ללימפוציטים (neutrophil to lymphocyte ratio - NLR) דווח כגורם פרוגנוסטי בלתי תלוי ב-mCRC, אך ההשפעה המנבאת של יחס זה עדיין מוטלת בספק. מחקר זה התבסס על ההשערה כי NLR עשוי לייצג פעילות לימפוציטים חלופית ולשמש כסמן ביולוגי לרעילות תאית המתווכת על ידי נוגדנים באמצעות צטוקסימאב (Cetuximab - Erbitux). בוצע ניתוח גישוש כדי להעריך את התפקיד המנבא של NLR בקרב מטופלים המקבלים מונותרפיה אחזקתית של צטוקסימאב (זרוע ב').
מטופלים שגויסו בבית החולים האוניברסיטאי Fondazione Policlinico Gemelli ברומא, איטליה, נכללו בניתוח גישוש ראשוני זה של מחקר ERMES בשלב III.יNLR, שהוגדר כיחס בין ספירת נויטרופילים מוחלטת לבין ספירת לימפוציטים מוחלטת, חושב בקו הבסיס וגם חודש לאחר ההקצאה לטיפול. חציון ה-NLR חודש לאחר ההקצאה הוגדר כנקודת החתך לסיווג מטופלים לפי NLR נמוך או גבוה. התוצא העיקרי היה שיעור השליטה במחלה, אשר הוערך חודשיים לאחר הקצאת הטיפול בקרב מטופלים עם NLR גבוה בהשוואה למטופלים עם NLR נמוך. ההישרדות ללא התקדמות היתה תוצא משני. כמו כן, ההשפעה של NLR בקו הבסיס באוכלוסייה הכללית ו-NLR חודש לאחר ההקצאה הוערכה בזרוע א'.
מבין 37 מטופלים שגויסו, 25 קיבלו לפחות 10 מחזורי טיפול (שמונה מטופלים בזרוע א' ו-17 בזרוע ב') ונכללו בניתוח. בקבוצה ב', שמונה מטופלים סווגו עם NLR נמוך ותשעה סווגו עם NLR גבוה, חודש לאחר ההקצאה לטיפול. שיעור השליטה במחלה חודשיים לאחר ההקצאה היה 100% (כולל שניים עם תגובה מלאה) ו-66.6% בקרב מטופלים עם NLR נמוך וגבוה, בהתאמה (p=0.02). נצפתה עלייה בהישרדות ללא התקדמות בקרב מטופלים עם NLR נמוך, בהשוואה למטופלים עם NLR גבוה (10.3 בהשוואה ל- 9.2 חודשים, p=0.1). NLR בקו הבסיס באוכלוסייה הכללית ו-NLR חודש לאחר ההקצאה, בזרוע א', לא נקשרו ליעילות הטיפול.
NLR נמוך מנבא ככל הנראה את התגובה למונותרפיה של צטוקסימאב (ארביטוקס). ניתן להסביר ממצא זה על ידי התפקיד המשוער של NLR כמנבא רעילות תאית המתווכת על ידי נוגדנים. סמן זה עשוי לאפשר בחירה מוקדמת של מטופלים שעשויים להניב במידה הרבה ביותר ממונותרפיה מונעת החמרה עם צטוקסימאב, לאחר אינדוקציה עם כימותרפיה משולבת וכן מטופלים שיניבו מחזרה לכימותרפיה. מתוכננת הערכה מקיפה של כלל אוכלוסיית מחקר ERMES על מנת לאשר את הממצאים הראשוניים הללו.
מקור: