הפרין במשקל מולקולרי נמוך (Low-molecular-weight heparin) הינו הטיפול הסטנדרטי לתרומבואמבוליזם ורידי הקשור לממאירות. אולם, התפקיד הטיפולי של נוגדי קרישה פומיים ישירים (NOACs) נותר לא ברור.

במחקר פתוח, להדגמת אי נחיתות, נכללו מטופלים הסובלים מסרטן שסבלו מאירוע תרומבואמבולי חריף סימפטומטי או מקרי. המטופלים חולקו אקראית לקבלת הפרין במשקל מולקולרי נמוך למשך 5 ימים לפחות ולאחר מכן Edoxabanי(Savaysa) במינון של 60 מ"ג פעם ביום (קבוצת ה-Edoxaban) או Dalteparin תת עורי במינון של 150 יחידות לק"ג פעם ביום (קבוצת ה-Dalteparin).

הטיפול ניתן למשך 6 חודשים לפחות, ועד 12 חודשים. התוצא הראשוני שנמדד היה תוצא מורכב של אירוע תורמבואמבולי חוזר או דימום מאג'ורי במהלך 12 החודשים לאחר החלוקה, ללא תלות במשך הטיפול.

מתוך 1,050 מטופלים שעברו רנדומיזציה, 1,046 נכללו באנליזה לפי כוונה לטפל. התוצא הראשוני אירע ב-67 מתוך 552 מטופלים (12.8%) בקבוצת ה-Edoxaban בהשוואה ל-71 מתוך 524 מטופלים (13.5%) בקבוצת ה- Dalteparinי(Hazard ratioי0.97 ; 95%CI 0.70-1.36 ;p=0.006ילאי נחיתות; p=0.87 לעליונות).

אירוע תרומבואמבולי חוזר אירע ב-41 (7.9%) מטופלים בקבוצת ה- Edoxaban,י59 מטופלים (11.3%) בקבוצת ה-Dalteparinי(Difference in riskי-3.4 percentage point ; 95%CI -7.0-0.2).

דימום מאג'ורי אירע בקרב 36 מטופלים (6.9%) בקבוצת ה-Edoxaban ו-21 מטופלים (4.0%) בקבוצת ה-Dalteparinי(difference in risk 2.9 percentage points ; 95%CI 0.1-5.6).

לסיכום, Edoxaban פומי נמצא לא נחות ל-Dalteparin תת עורי, ביחס לתוצא מורכב של אירוע תרומבואמבולי חוזר או דימום מאג'ורי.  שיעור אירועי התרומבואמבוליזם החוזרים היה נמוך יותר, אך שיעור הדימום המאג'ורי היה גבוה יותר עם Edoxaban בהשוואה ל-Dalteparin.

מקור:

RASKOB, Gary E., et al. Edoxaban for the treatment of cancer-associated venous thromboembolism. New England Journal of Medicine, 2017.‏

ערכה: ד"ר נועה יקירביץ

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  Dalteparin,  Edoxaban,  Savaysa,  הפרין,  סרטן,  תרומבואמבוליזם,  NOAC