מספר תופעות לוואי עוריות דווחו בהקשר לטיפולים מערכתיים נגד מלנומה. מחקר זה בחן את השינויים בפיגמנטציה של נגעים מלנוציטיים בקרב מטופלים שקיבלו ארבעה סוגי טיפול שונים.
עוד בעניין דומה
החוקרים בחנו סדרת תמונות דרמטוסקופיות של נגעים מלנוציטיים אטיפיים שנלקחו בין פברואר 2013 למאי 2016 ממטופלים עם מלנומה גרורתית מתקדמת, אשר קיבלו ארבעה טיפולים מערכיים שונים: (1) מונותרפיה בחוסם BRAF בררני (כגון ומוראפניב [Vemurafenib - Zelboraf]);י(2) שילוב של דברפניב (Dabrafenib - Tafinlar) טרמטיניב (Trametinib - Mekinist); (3) תרופות ממשפחת חוסמי PD-L1 (פמברוליזומאב [Pembrolizumab - Keytruda], ניבולומאב [Nivolumab - Opdivo]); (4) שילוב של חוסם PD-1 עם איפילימומאב (Ipilimumab - Yervoy). השינויים הוערכו בהשוואה לנגעים מלנוציטיים של עשרה מטופלי ביקורת.
בקבוצת הביקורת, 19% מהשומות (naevi) התבהרו, 64% לא שינו צבע ו- 17% התכהו. הקבוצה היחידה בה נצפו יותר נגעים שהתכהו בהשוואה לביקורת היתה הקבוצה שטופלו בחוסם BRAFי(37%, p<0.001). נצפה שיעור גבוה יותר של שומות שהתבהרו בקבוצת הדברפניב+טרמטיניב (86%, p<0.001) ובקבוצת חוסמי PD-1 בשילוב עם איפילימומאב (59%, p<0.001), בהשוואה לביקורת. מטופלים שקיבלו מונותרפיה עם חוסם PD-1 היו עם שיעור גבוה יותר של שומות שהתבהרו (49%) ושיעור נמוך יותר של שומות שהתכהו (9%) בהשוואה לביקורת, אך הבדלים אלו היו ללא מובהקות סטטיסטית.
מחקר זה הראה כי טיפולים מערכתיים שונים עבור מלנומה משפיעים באופן שונה על הפיגמנטציה של נגעים מלנוציטיים. חוסמי BRAF הינם היחידים שגרמו להתכהות השומות, בעוד ששילוב של דברפניב וטרמטיניב, כמו גם חוסמי PD-1, הביאו להתבהרות הנגעים, בהשוואה לנגעים מלנוציטיים של נבדקי ביקורת. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של ניטור דרמטולוגי סדיר במרפאות מומחים עבור מטופלים המקבלים טיפול מערכתי נגד מלנומה. על רופאים לצפות שינויים בפיגמנטציה הכללית של הנגעים, אך לחשוד כאשר מתרחשים שינויים מבניים.
מקור:
Zhao CY, Hwang SJE, Wakade D, Carlos G, Anforth R, Fernández-Peñas P.
Melanocytic lesion evolution patterns with targeted therapies and immunotherapies for advanced metastatic melanoma: An observational study
Australas J Dermatol. 2017 Jul 14. doi: 10.1111/ajd.12645. [Epub ahead of print]