מחקרים 04.12.2016

טיפול אחזקה בניראפריב (Niraparib) אצל חולות עם חזרה של סרטן שחלות

ניראפריב שיפר את ההישרדות ללא התקדמות המחלה אצל חולות עם חזרה של סרטן שחלות שהגיב קודם לכימותרפיה מבוססת פלטינום לעומת טיפול בפלצבו

צילום מיקרוסקופי של גידול בשחלה עם פוטנציאל נמוך לממאירות (מקור: ויקיפדיה)
צילום מיקרוסקופי של גידול בשחלה עם פוטנציאל נמוך לממאירות (מקור: ויקיפדיה)

ניראפריב (Niraparib) הינה תרופה פומית המעכבת באופן סלקטיבי קומפלקסים של חלבונים הנקראים PARP1 ו- PARP2. חלבונים אלה אחראים על תיקון נזקים בדנ"א. מחקרים קודמים הדגימו את היעילות של תרופה זו בטיפול בנשים עם סרטן שחלות מתקדם עם מוטציה בגני BRCA או לאלה שהגיבו לטיפול הכימותרפי המקובל אשר משלב תכשירי פלטינום וטקסאנים.

המחקר הנוכחי הינו מחקר פאזה 3 רנדומאלי, כפול סמיות אשר השווה בין טיפול אחזקה של ניראפריב לעומת פלצבו אצל חולות עם חזרה של סרטן שחלות רגיש לתכשירי פלטינום (חולות שהגיבו באופן מלא או חלקי לטיפול שכלל פלטינול וללא התקדמות המחלה לתקופה מינימאלית של 6 חודשים מהמחזור האחרון של הכימותרפיה). נקודת המוצא העיקרית הייתה תקופת ההישרדות ללא התקדמות המחלה. המחקר בדק את השפעת התרופה ב- 3 תת קבוצות עיקריות של חולות: חולות עם מוטצית BRCA בתאי הנבט, חולות ללא מוטצית BRCA בתאי הנבט אך עם פגם בהומולוגיה ריקומביננטית (מנגנון תיקון נוסף של DNA) או בקיצור HRD (Homologous Recombinantion deficiency), חולות ללא מוטציה ב- BRCA וללא HRD.

סה"כ גויסו למחקר 553 חולות. 203 חולות עם מוטציה של BRCA בתאי הנבט ו- 350 ללא מוטצית BRCA בתאי הנבט. לחולות שקיבלו ניראפריב בקבוצת המוטציה של BRCA בתאי הנבט הייתה תקופת הישרדות ללא התקדמות המחלה ארוכה יותר מאשר חולות עם מוטציה שקיבלו פלצבו (21 חודשים לעומת 5.5 חודשים, יחס סיכון 0.27). חולות ללא מוטציה של BRCA בתאי הנבט גם נהנו מתקופה ארוכה יותר של הישרדות ללא התקדמות המחלה עם טיפול בניראפריב לעומת פלצבו. אולם נצפה שהיעילות של הטיפול גבוהה יותר אצל נשים עם HRDי(12.9 חודשים לעומת 3.8 חודשים, יחס סיכון 0.38) לעומת נשים ללא HRDי(6.9 חודשים לעומת 3.8 חודשים, יחס סיכון 0.58). כמו כן כאשר חילקו את הקבוצה של החולות עם HRD לאלה עם מוטציה סומטית ב- BRCA ולאלו ללא מוטציה, נמצא שמידת היעילות של ניראפריב בנשים עם HDR ומוטציה סומטית דומה לזו שמתקבלת אצל נשים עם מוטציה של BRCA בתאי הנבט (20.9 חודשים לעומת 11 חודשים, יחס סיכון 0.27).

בכלל, החולות שקיבלו ניראפריב סבלו יותר מרעילות קשורה לטיפול, בעיקר מדובר ברעילות הימטולוגית. כ- 14% מהחולות שקיבלו ניראפריב הפסיקו טיפול בגלל תופעות לוואי. בד"כ תופעות הלוואי חלפו או פחתו בחומרתן עם הורדת מינון התרופה. לציין שלא היה שוני בדיווח לגבי איכות החיים בין שתי קבוצות הטיפול.

טיפול אחזקה בניראפריב מביא לשיפור בתקופת ההישרדות ללא התקדמות המחלה אצל נשים עם חזרה של סרטן שחלות. התוצאות של המחקר הדגימו את היעילות של הטיפול בפרט אצל חולות עם פגמים בתיקון נזקי DNA כאשר העיקרי מביניהם הוא מוטציה ב- BRCA וגם כן HRD אך במידה פחותה יותר. המוטציה ב- BRCA בתאי הנבט ו- HDR יכולים להוות מרקרים מנבאים לתגובה טובה יותר לטיפול הנ"ל עם אחוזי הצלחה ויעילות יותר גבוהים מאשר חולות ללא הפרמטרים הנ"ל אשר גם כן, כאמור, נהנו מהטיפול הנ"ל במובן של הארכת תקופת ההישרדות ללא התקדמות המחלה.

מקור:

Niraparib Maintenance Therapy in Platinum-Sensitive, Recurrent Ovarian Cancer
M.R. Mirza, B.J. Monk, J. Herrstedt, A.M. Oza, S. Mahner, A. Redondo, M. Fabbro, J.A. Ledermann, D. Lorusso, I. Vergote, N.E. Ben­Baruch, C. Marth, R. Mądry, R.D. Christensen, J.S. Berek, A. Dørum, A.V. Tinker, A. du Bois, A. González­Martín, P. Follana, B. Benigno, P. Rosenberg, L. Gilbert, B.J. Rimel, J. Buscema, J.P. Balser, S. Agarwal, and U.A. Matulonis, for the ENGOT-OV16/NOVA Investigators*
http://www.nejm.org/doi/pdf/10.1056/NEJMoa1611310

 ערך: ד"ר אדהם חג׳אב

נושאים קשורים:  מחקרים,  סרטן שחלות,  Niraparib,  ניראפריב,  BRCA
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות