לימפומה של תאי מנטל (Mantle-Cell Lymphoma) היא בין סרטני הלימפה הקשים לטיפול. הגישה הראשונית למחלה כוללת לרב כימותרפיה ציטוטוקסית, אם כי קיימת אי אחידות רבה בגישות הטיפוליות. מחקרים בשנים האחרונות הראו כי לנלידומיד (Lenalidomide)– תכשיר אימונומודולטורי הנגזר מתלידומיד המשמש לטיפול במילומה, וכן ריטוקסימאב (Rituximab)– נוגדן המכוון נגד תאי CD20 B, שניהם פעילים במספר מחלות לימפופרוליפרטיביות. על רקע הדברים חוקרים מהמרכז הרפואי וויל קורנל בניו יורק ערכו מחקר בקבוצת חולי לימפומת תא מנטל בו בדקו את היעילות והבטיחות של משלב לנלידומיד וריטוקסימאב כקו טיפולי ראשון. תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת NEJM.

למחקר רב מרכזי שלב 2 גוייסו 38 מטופלים בארבעה מרכזים רפואיים בין יולי 2011 לאפריל 2014. הגיל החציוני של החולים היה 65. על פי דירוג האינדקס הפרוגנוסטי הבינלאומי ללימפומה של תאי מנטל the Mantle Cell Lymphoma International Prognostic Index scores, שיעורי החולים עם מחלה ברת סיכון גבוה, בינוני ונמוך היו דומים (34%, 34% ו 32%, בהתאמה). המחקר כלל שתי פאזות – שלב האינדוקציה ושלב האחזקה. בשלב האינדוקציה לנלידומיד ניתן לחולים אחת ליום במשך 21 ימים במחזור של 28 ימים ולמשך 12 מחזורים, מינון התרופה עלה מ 20 מ"ג במחזור הראשון ל 25 מ"ג מהמחזור השני והלאה בהנתן סבילות טובה לטיפול, בשלב האחזקתי מינון התרופה הופחת ל 15 מ"ג ליום. ריטוקסימאב ניתן אחת לשבוע במשך ארבעת השבועות הראשונים של הטיפול ולאחר מכן אחת לכל שני מחזורים של לנלידומיד וכך עד לזיהוי התקדמות המחלה. נקודת הסיום הראשית הוגדרה כשיעור התגובה הכולל, נקודות המשנה כללו תוצאות הקשורות לבטיחות, שרידות ואיכות חיים.

בתום מעקב חציוני של 30 חודשים שיעור התגובה הכולל לטיפול בקרב הנחקרים עמד על 92% (95% רווח בר סמך 78-98). השרידות המוערכת למשך שנתיים ללא התקדמות המחלה הייתה 85% (67-94) והשרידות הכוללת למשך שנתיים נאמדה ב 97% (79-99). תגובה לטיפול לוותה בשיפור משמעותי באיכות חייהם של החולים.
באשר לתופעות הלוואי – התופעות השכיחות מדרגה 3-4 היו נוטרופניה (בכ 50% מהמטופלים), פריחה (29%), ירידה בספירת הטסיות (13%), תסמונת דלקתית – "התלקחות השאת" - (“tumor flare") (11%"), אנמיה (11%), 8% serum sickness ועייפות (8%).

החוקרים מסכמים כי משלב לנלידומיד וריטוקסימאב בחולי לימפומה של תאי מנטל הוכיח את עצמו כטיפול כקו ראשון לא כימותרפי. לאור ההצלחה צפוים מחקרי המשך הבוחנים את המשלב הביולוגי בלימופמה של תא מנטל וכן במחלות המטואונקולוגיות נוספות.

מקור:

Lenalidomide plus Rituximab as Initial Treatment for Mantle-Cell Lymphoma
Jia Ruan, M.D., Ph.D., Peter Martin, M.D., Bijal Shah, M.D., Stephen J. Schuster, M.D., Sonali M. Smith, M.D., Richard R. Furman, M.D., Paul Christos, Dr.P.H., Amelyn Rodriguez, R.N., Jakub Svoboda, M.D., Jessica Lewis, P.A., Orel Katz, P.A., Morton Coleman, M.D., and John P. Leonard, M.D.
N Engl J Med 2015; 373:1835-1844November 5, 2015DOI: 10.1056/NEJMoa1505237

נושאים קשורים:  מחקרים,  לימפומה של תאי מנטל,  ריטוקסימאב,  לנלידומיד,  טיפול ביולוגי,  Lenalidomide,  Rituximab,  Mantle-Cell Lymphoma,  אימונואונקולוגיה,  אימונואונקולוגיה בחסות BMS,  מבטרה