ממוגרפיה 16.04.2015

הוספת טומוסינתזה לממוגרפיה משפרת את איתור מקרי סרטן השד

הוספת טומוסינתזה לממוגרפיה דיגיטלית רגילה הפחיתה את הצורך בהמשך בירור, תוך שיפור שיעור איתור הגידולים הפולשניים וערך מנבא חיובי

בדיקת ממוגרפיה לנשים (צילום: אילוסטרציה)
בדיקת ממוגרפיה לנשים (צילום: אילוסטרציה)

ככל בדיקת סקר, גם בביצוע ממוגרפיה יש לאזן בין השאיפה לאיתור מוקדם של גידולים לבין הימנעות מבירור יתר של נשים ללא מחלה. לאור מחקרים חד-מרכזיים שהדגימו את התועלת מהוספת טומוסינתזה (tomosynthesis - שחזור ממוחשב של חתכי שד ללא צורך בקרינה נוספת), בחן מחקר חדש, שהתפרסם לאחרונה באתר כתב העת JAMA, את התועלת מטכנולוגיה זו בהיקף נרחב יותר.

במחקר הושוו באופן רטרוספקטיבי תוצאות 454,850 בדיקות ממוגרפיה דיגיטלית שנעשו ללא (281,187 בדיקות) ועם (173,663 בדיקות) טומוסינתזה ב-13 מרכזי סרטן שד בתקופה של שנה לפני ואחרי הטמעת הטומוסינתזה באותו מרכז בשנים 2010-2011.

היקף הצורך בהמשך בירור (recall rate) בנבדקות ממוגרפיה בלבד עמד על 29,726 נבדקות שעברו 5,056 ביופסיות בהן אובחנו 1,207 מהן כסובלות מסרטן שד ממוקם (In situ, 392 נבדקות ) או פולשני (815 נבדקות). בקרב הבדיקות שכללו טומוסינתזה נזקקו להמשך בירור 16,541 נבדקות שעברו 3,285 ביופסיות בהן אובחנו 950 נבדקות כסובלות מסרטן שד ממוקם (243) או פולשני (707).

לאחר תיקנון לאתר הבדיקה נמצאה הפחתה מובהקת (פער: -16 מקרים ל-1,000 בדיקות; רווח בר-סמך של 95%: (-18) – (-14); P<0.001) בשיעור הצורך בהמשך בירור בעקבות השימוש בטומוסינתזה (91 מקרים ל-1,000 בדיקות; רווח בר-סמך של 95%: 73-108 מקרים ל-1,000 בדיקות) לעומת ממוגרפיה דיגיטלית לבדה (107; 89-124).

במקביל, נצפתה עלייה מובהקת בשיעור הביופסיות (18.1 [רווח בר-סמך של 95%: 15.4-20.8] ביופסיות ל-1,000 בדיקות בקבוצת הממוגרפיה הדיגיטלית לבדה לעומת 19.3 [16.6-22.1] בבדיקות שכללו טומוסינתזה; פער: +1.3 [0.4-2.1] ביופסיות ל-1,000 בדיקות; P=0.004) ובשיעור אבחנת גידולי שד בכלל (4.2 [3.8-4.7] מקרי סרטן ל-1,000 בדיקות בקבוצת הממוגרפיה הדיגיטלית לבדה לעומת 5.4 [4.9-6.0] בבדיקות שכללו טומוסינתזה; פער: +1.2 [0.8-1.6] מקרי סרטן ל-1,000 בדיקות; P<0.001) וגידולים פולשניים בפרט (2.9 [2.5-3.2] מקרי סרטן פולשני ל-1,000 בדיקות בקבוצת הממוגרפיה הדיגיטלית לבדה לעומת 4.1 [3.7-4.5] בבדיקות שכללו טומוסינתזה; פער: +1.2 [0.8-1.6] מקרי סרטן ל-1,000 בדיקות; P<0.001) בקרב הבדיקות שכללו טומוסינתזה.

שיעור הגידולים הממוקמים שאותרו לא נבדל בין שתי השיטות (1.4 [1.2-1.6] גידולים ממוקמים ל-1,000 בדיקות).

בהתייחס למדדי הדיוק של הבדיקות, השיגה הוספת טומוסינתזה שיפור מובהק בערך המנבא החיובי (positive predictive value, PPV) הן של עצם המשך בירור הממצא (recall rate) (מ-4.3% ל-6.4%; הפרש: 2.1 נקודות אחוז, רווח בר-סמך של 95%: 1.7-2.5 נקודות אחוז; P<0.001) והן של ביצוע ביופסיה (מ-24.2% ל-29.2%; הפרש: 5.0 נקודות אחוז; רווח בר-סמך של 95%: 3.0-7.0 נקודות אחוז; P<0.001).

את הממצאים מסכמים החוקרים בקביעה, כי הוספת טומוסינתזה לממוגרפיה דיגיטלית הביא להפחתה בצורך בהמשך בירור תוך שיפור בשיעור איתור מקרי הממאירות, וקוראים למחקרים נוספים להערכת הקשר לתוצאות הקליניות.

עורכת ערוץ אונקולוגיה: ד"ר דניאלה כץ

מקור:
Friedewald SM, Rafferty EA, Rose SL & et al. BReast cancer screening using tomosynthesis in combination with digital mammography. JAMA 311, 2499–2507 (2014).

נושאים קשורים:  ממוגרפיה,  הדמיה,  סרטן השד,  בדיקת סקר,  ערך מנבא חיובי,  מחקרים,  טומוסינתזיס
תגובות