דגימה של בלוטת הזקיף בקרב חולי מלנומה עם גידול בעומק חדירה בינוני או יותר (1.2-3.5 מ"מ) נמצאה קשורה בהישרדות משופרת. עם זאת, ערכה של כריתה מלאה של בלוטות לימפה אזוריות במטופלים עם בלוטת זקיף נגועה אינו ברור.

במחקר מבוקר בינלאומי נכללו חולי מלנומה עם בלוטת זקיף נגועה, שחולקו באופן אקראי לעבור כריתה מלאה של קשריות לימפה אזוריות באופן מיידי (קבוצת הדיסקציה), או להישאר במעקב סונר תקופתי (קבוצת המעקב). התוצאה העיקרית הוגדרה כהישרדות ספציפית למלנומה. תוצאות משניות כללו הישרדות ללא התקדמות המחלה, ושיעורן המצטבר של בלוטות אזוריות נגועות.

מתוצאות המחקר עלה כי כריתה מיידית של קשריות לימפה אזוריות לא נמצאה קשורה בשיעורי הישרדות ספציפית גבוהים יותר, כאשר בניתוח נתונים פר פרוטוקול, שיעור חציוני של הישרדות ספציפית למלנומה כעבור 3 שנים היה 86% בקבוצת הדיסקציה ו- 86% בקבוצת המעקב. שיעור הישרדות ללא התקדמות המחלה היה מעט גבוה יותר בקבוצת הדיסקציה בהשוואה לקבוצת המעקב בתום 3 שנים (68% לעומת 63%, בהתאמה; P=0.05), בהתבסס על שיעור גבוה יותר של שליטה מקומית במחלה (92% לעומת 77%, בהתאמה). לימפאדמה התפתחה ב- 24.1% מהחולים בקבוצת הדיסקציה בהשוואה ל- 6.3% בקבוצת המעקב.

החוקרים מסכמים כי כריתה מיידית של קשריות לימפה אזוריות הובילה לשיעור גבוה יותר של שליטה מקומית במחלה, אך לא הובילה לשיפור בשיעורי הישרדות ספציפית למחלה בקרב חולי מלנומה עם בלוטת זקיף נגועה.

מקור: 

FARIES, Mark B., et al. Completion Dissection or Observation for Sentinel-Node Metastasis in Melanoma. N Engl J Med. 2017; 376:2211-2222.

ערכה: ד"ר טל בקרמן יוסקוביץ

נושאים קשורים:  מחקרים,  מלנומה,  בלוטת זקיף,  קשריות לימפה אזוריות,  הישרדות ספציפית למחלה